אוחד

Hebrew

Root
א־ח־ד (ʾ-kh-d)
7 terms

Verb

אוחד / אֻחַד • (ukhád) (pu'al construction, active counterpart איחד / אִחֵד)

  1. to be united

Conjugation

Conjugation of אוחד / אֻחַד (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first אוחדתי / אֻחַדְתִּי אוחדנו / אֻחַדְנוּ
second אוחדת / אֻחַדְתָּ אוחדת / אֻחַדְתְּ אוחדתם / אֻחַדְתֶּם אוחדתן / אֻחַדְתֶּן
third אוחד / אֻחַד אוחדה / אֻחֲדָה אוחדו / אֻחֲדוּ
present מאוחד / מְאֻחָד מאוחדת / מְאֻחֶדֶת מאוחדים / מְאֻחָדִים מאוחדות / מְאֻחָדוֹת
future first אאוחד / אֲאֻחַד נאוחד / נְאֻחַד
second תאוחד / תְּאֻחַד תאוחדי / תְּאֻחֲדִי תאוחדו / תְּאֻחֲדוּ תאוחדנה / תְּאֻחַדְנָה1
third יאוחד / יְאֻחַד תאוחד / תְּאֻחַד יאוחדו / יְאֻחֲדוּ תאוחדנה / תְּאֻחַדְנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.