אטם

Hebrew

Root
א־ט־ם (ʾ-ṭ-m)
3 terms

Verb

אָטַם • (atám) (pa'al construction)

  1. to seal

Conjugation

Conjugation of אָטַם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לאטום / לֶאֱטֹם
action noun אֲטִימָה
passive participle אָטוּם
finite forms singular plural
m f m f
past first אָטַמְתִּי אָטַמְנוּ
second אָטַמְתָּ אָטַמְתְּ אֲטַמְתֶּם1 אֲטַמְתֶּן1
third אָטַם אָטְמָה אָטְמוּ
present אוֹטֵם אוֹטֶמֶת אוֹטְמִים אוֹטְמוֹת
future first אאטום / אֶאֱטֹם נאטום / נֶאֱטֹם
second תאטום / תֶּאֱטֹם תֶּאֶטְמִי תֶּאֶטְמוּ תאטומנה / תֶּאֱטֹמְנָה2
third יאטום / יֶאֱטֹם תאטום / תֶּאֱטֹם יֶאֶטְמוּ תאטומנה / תֶּאֱטֹמְנָה2
imperative אטום / אֱטֹם אִטְמִי אִטְמוּ אטומנה / אֱטֹמְנָה2

1 Pronounced אָטַמְתֶּם and אָטַמְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “אטם” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.