איווה

Hebrew

Root
א־ו־ה (ʾ-w-h)
2 terms

Pronunciation

Verb

איווה / אִוָּה • ('ivá) (pi'el construction)

  1. to greatly desire, want, long for, lust for

Conjugation

Conjugation of איוה / אִוָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְאַוּוֹת
action noun איווי / אִוּוּי
finite forms singular plural
m f m f
past first איויתי / אִוִּיתִי איוינו / אִוִּינוּ
second איוית / אִוִּיתָ איוית / אִוִּית איויתם / אִוִּיתֶם איויתן / אִוִּיתֶן
third איוה / אִוָּה איותה / אִוְּתָה איוו / אִוּוּ
present מְאַוֶּה מְאַוָּה מְאַוִּים מְאַוּוֹת
future first אֲאַוֶּה נְאַוֶּה
second תְּאַוֶּה תְּאַוִּי תְּאַוּוּ תְּאַוֶּינָה1
third יְאַוֶּה תְּאַוֶּה יְאַוּוּ תְּאַוֶּינָה1
imperative אַוֵּה אַוִּי אַוּוּ אַוֶּינָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.