איזכר

Hebrew

Root
א־ז־כ־ר (ʾ-z-k-r)
3 terms

Verb

איזכר / אִזְכֵּר • (iz'kér) (pi'el construction, passive counterpart אוזכר / אֻזְכַּר)

  1. to make a reference, to refer to, to quote

Conjugation

Conjugation of איזכר / אִזְכֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְאַזְכֵּר
action noun איזכור / אִזְכּוּר
finite forms singular plural
m f m f
past first איזכרתי / אִזְכַּרְתִּי איזכרנו / אִזְכַּרְנוּ
second איזכרת / אִזְכַּרְתָּ איזכרת / אִזְכַּרְתְּ איזכרתם / אִזְכַּרְתֶּם איזכרתן / אִזְכַּרְתֶּן
third איזכר / אִזְכֵּר איזכרה / אִזְכְּרָה איזכרו / אִזְכְּרוּ
present מְאַזְכֵּר מְאַזְכֶּרֶת מְאַזְכְּרִים מְאַזְכְּרוֹת
future first אֲאַזְכֵּר נְאַזְכֵּר
second תְּאַזְכֵּר תְּאַזְכְּרִי תְּאַזְכְּרוּ תְּאַזְכֵּרְנָה1
third יְאַזְכֵּר תְּאַזְכֵּר יְאַזְכְּרוּ תְּאַזְכֵּרְנָה1
imperative אַזְכֵּר אַזְכְּרִי אַזְכְּרוּ אַזְכֵּרְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.