איזן

Hebrew

Root
א־ז־ן (ʾ-z-n)
7 terms

Verb

איזן / אִזֵּן • (izén) (pi'el construction)

  1. to level, to balance

Conjugation

Conjugation of איזן / אִזֵּן (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְאַזֵּן
action noun איזון / אִזּוּן
finite forms singular plural
m f m f
past first איזנתי / אִזַּנְתִּי איזנו / אִזַּנּוּ
second איזנת / אִזַּנְתָּ איזנת / אִזַּנְתְּ איזנתם / אִזַּנְתֶּם איזנתן / אִזַּנְתֶּן
third איזן / אִזֵּן איזנה / אִזְּנָה איזנו / אִזְּנוּ
present מְאַזֵּן מְאַזֶּנֶת מְאַזְּנִים מְאַזְּנוֹת
future first אֲאַזֵּן נְאַזֵּן
second תְּאַזֵּן תְּאַזְּנִי תְּאַזְּנוּ תְּאַזֵּנָּה1
third יְאַזֵּן תְּאַזֵּן יְאַזְּנוּ תְּאַזֵּנָּה1
imperative אַזֵּן אַזְּנִי אַזְּנוּ אַזֵּנָּה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “איזן” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.