איים

Hebrew

Etymology 1

Root
א־י־ם (ʾ-y-m)
3 terms

Pronunciation

Verb

איים / אִיֵּם • (iyém) (pi'el construction)

  1. (intransitive) to threaten [with עַל]
Conjugation
Conjugation of איים / אִיֵּם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְאַיֵּם
action noun אייום / אִיּוּם
finite forms singular plural
m f m f
past first איימתי / אִיַּמְתִּי איימנו / אִיַּמְנוּ
second איימת / אִיַּמְתָּ איימת / אִיַּמְתְּ איימתם / אִיַּמְתֶּם איימתן / אִיַּמְתֶּן
third איים / אִיֵּם איימה / אִיְּמָה איימו / אִיְּמוּ
present מְאַיֵּם מְאַיֶּמֶת מְאַיְּמִים מְאַיְּמוֹת
future first אֲאַיֵּם נְאַיֵּם
second תְּאַיֵּם תְּאַיְּמִי תְּאַיְּמוּ תְּאַיֵּמְנָה1
third יְאַיֵּם תְּאַיֵּם יְאַיְּמוּ תְּאַיֵּמְנָה1
imperative אַיֵּם אַיְּמִי אַיְּמוּ אַיֵּמְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Etymology 2

Noun

אִיִּים • (iyim)

  1. plural indefinite form of אִי (í)‎
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.