אימת

Hebrew

Root
א־מ־ת (ʾ-m-t)
1 term

Verb

אימת / אִמֵּת • ('imét) (pi'el construction)

  1. to authenticate, to verify

Conjugation

Conjugation of אימת / אִמֵּת (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְאַמֵּת
action noun אימות / אִמּוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first אימתתי / אִמַּתִּי אימתנו / אִמַּתְנוּ
second אימתת / אִמַּתָּ אימתת / אִמַּתְּ אימתתם / אִמַּתֶּם אימתתן / אִמַּתֶּן
third אימת / אִמֵּת אימתה / אִמְּתָה אימתו / אִמְּתוּ
present מְאַמֵּת מְאַמֶּתֶת מְאַמְּתִים מְאַמְּתוֹת
future first אֲאַמֵּת נְאַמֵּת
second תְּאַמֵּת תְּאַמְּתִי תְּאַמְּתוּ תְּאַמֵּתְנָה1
third יְאַמֵּת תְּאַמֵּת יְאַמְּתוּ תְּאַמֵּתְנָה1
imperative אַמֵּת אַמְּתִי אַמְּתוּ אַמֵּתְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “אימת” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.