אכלס

Hebrew

Root
א־כ־ל־ס (ʾ-k-l-s)
3 terms

Verb

אִכְלֵס • (ikhlés) (pi'el construction)

  1. To populate: to supply with inhabitants.

Conjugation

Conjugation of איכלס / אִכְלֵס (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְאַכְלֵס
action noun איכלוס / אִכְלוּס
finite forms singular plural
m f m f
past first איכלסתי / אִכְלַסְתִּי איכלסנו / אִכְלַסְנוּ
second איכלסת / אִכְלַסְתָּ איכלסת / אִכְלַסְתְּ איכלסתם / אִכְלַסְתֶּם איכלסתן / אִכְלַסְתֶּן
third איכלס / אִכְלֵס איכלסה / אִכְלְסָה איכלסו / אִכְלְסוּ
present מְאַכְלֵס מְאַכְלֶסֶת מְאַכְלְסִים מְאַכְלְסוֹת
future first אֲאַכְלֵס נְאַכְלֵס
second תְּאַכְלֵס תְּאַכְלְסִי תְּאַכְלְסוּ תְּאַכְלֵסְנָה1
third יְאַכְלֵס תְּאַכְלֵס יְאַכְלְסוּ תְּאַכְלֵסְנָה1
imperative אַכְלֵס אַכְלְסִי אַכְלְסוּ אַכְלֵסְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.