אמלל

Hebrew

Root
א־מ־ל־ל (ʾ-m-l-l)
2 terms

Adjective

אוּמְלָל / אֻמְלָל • (umlál)

  1. defective spelling of אוּמְלָל.

Verb

אִמְלֵל • (imlél) (pi'el construction, passive counterpart אומלל / אֻמְלַל)

  1. to make miserable, to sadden

Conjugation

Conjugation of אימלל / אִמְלֵל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְאַמְלֵל
action noun אימלול / אִמְלוּל
finite forms singular plural
m f m f
past first אימללתי / אִמְלַלְתִּי אימללנו / אִמְלַלְנוּ
second אימללת / אִמְלַלְתָּ אימללת / אִמְלַלְתְּ אימללתם / אִמְלַלְתֶּם אימללתן / אִמְלַלְתֶּן
third אימלל / אִמְלֵל אימללה / אִמְלְלָה אימללו / אִמְלְלוּ
present מְאַמְלֵל מְאַמְלֶלֶת מְאַמְלְלִים מְאַמְלְלוֹת
future first אֲאַמְלֵל נְאַמְלֵל
second תְּאַמְלֵל תְּאַמְלְלִי תְּאַמְלְלוּ תְּאַמְלֵלְנָה1
third יְאַמְלֵל תְּאַמְלֵל יְאַמְלְלוּ תְּאַמְלֵלְנָה1
imperative אַמְלֵל אַמְלְלִי אַמְלְלוּ אַמְלֵלְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Verb

אוּמְלַל / אֻמְלַל • (umlál) (pu'al construction)

  1. defective spelling of אוּמְלַל.

References

  • “אמלל” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.