בדה

Hebrew

Root
ב־ד־ה (b-d-h)
3 terms

Verb

בָּדָה • (badá) (pa'al construction)

  1. to make up (a story), to fabricate

Conjugation

Conjugation of בָּדָה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לִבְדּוֹת
action noun —
passive participle בָּדוּי
finite forms singular plural
m f m f
past first בָּדִיתִי בָּדִינוּ
second בָּדִיתָ בָּדִית בְּדִיתֶם1 בְּדִיתֶן1
third בָּדָה בָּדְתָה בָּדוּ
present בּוֹדֶה בּוֹדָה בּוֹדִים בּוֹדוֹת
future first אֶבְדֶּה נִבְדֶּה
second תִּבְדֶּה תִּבְדִּי תִּבְדּוּ תִּבְדֶּינָה2
third יִבְדֶּה תִּבְדֶּה יִבְדּוּ תִּבְדֶּינָה2
imperative בְּדֵה בְּדִי בְּדוּ בְּדֶינָה2

1 Pronounced בָּדִיתֶם and בָּדִיתֶן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

  • פִבְּרֵק (fibréq)
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.