בודד

Hebrew

Root
ב־ד־ד (b-d-d)
9 terms

Pronunciation

  • Audio:(file)

Adjective

בּוֹדֵד • (bodéd) (feminine בּוֹדְדָה, masculine plural בּוֹדְדִים, feminine plural בּוֹדְדוֹת)

  1. lonely
  2. alone, isolated
  3. desolate

Derived terms

Noun

בּוֹדֵד • (bodéd) m (plural indefinite בּוֹדְדִים, feminine counterpart בּוֹדְדָה)

  1. isolated person, single person

Verb

בּוֹדֵד • (bodéd) (pi'el construction, passive counterpart בּוֹדַד)

  1. to isolate, cause to be isolated

Conjugation

Conjugation of בּוֹדֵד (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְבוֹדֵד
action noun בִּידוּד
finite forms singular plural
m f m f
past first בּוֹדַדְתִּי בּוֹדַדְנוּ
second בּוֹדַדְתָּ בּוֹדַדְתְּ בּוֹדַדְתֶּם בּוֹדַדְתֶּן
third בּוֹדֵד בּוֹדְדָה בּוֹדְדוּ
present מְבוֹדֵד מְבוֹדֶדֶת מְבוֹדְדִים מְבוֹדְדוֹת
future first אֲבוֹדֵד נְבוֹדֵד
second תְּבוֹדֵד תְּבוֹדְדִי תְּבוֹדְדוּ תְּבוֹדֵדְנָה1
third יְבוֹדֵד תְּבוֹדֵד יְבוֹדְדוּ תְּבוֹדֵדְנָה1
imperative בּוֹדֵד בּוֹדְדִי בּוֹדְדוּ בּוֹדֵדְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Verb

בּוֹדַד • (bodád) (pu'al construction, active counterpart בּוֹדֵד)

  1. to be isolated, be set apart
  2. to be quarantined

Conjugation

Conjugation of בּוֹדַד (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first בּוֹדַדְתִּי בּוֹדַדְנוּ
second בּוֹדַדְתָּ בּוֹדַדְתְּ בּוֹדַדְתֶּם בּוֹדַדְתֶּן
third בּוֹדַד בּוֹדְדָה בּוֹדְדוּ
present מְבוֹדָד מְבוֹדֶדֶת מְבוֹדָדִים מְבוֹדָדוֹת
future first אֲבוֹדַד נְבוֹדַד
second תְּבוֹדַד תְּבוֹדְדִי תְּבוֹדְדוּ תְּבוֹדַדְנָה1
third יְבוֹדַד תְּבוֹדַד יְבוֹדְדוּ תְּבוֹדַדְנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

Verb

בודד / בֻּדַּד • (budád) (pu'al construction, active counterpart בידד / בִּדֵּד)

  1. to be insulated

Conjugation

Conjugation of בודד / בֻּדַּד (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first בודדתי / בֻּדַּדְתִּי בודדנו / בֻּדַּדְנוּ
second בודדת / בֻּדַּדְתָּ בודדת / בֻּדַּדְתְּ בודדתם / בֻּדַּדְתֶּם בודדתן / בֻּדַּדְתֶּן
third בודד / בֻּדַּד בודדה / בֻּדְּדָה בודדו / בֻּדְּדוּ
present מבודד / מְבֻדָּד מבודדת / מְבֻדֶּדֶת מבודדים / מְבֻדָּדִים מבודדות / מְבֻדָּדוֹת
future first אבודד / אֲבֻדַּד נבודד / נְבֻדַּד
second תבודד / תְּבֻדַּד תבודדי / תְּבֻדְּדִי תבודדו / תְּבֻדְּדוּ תבודדנה / תְּבֻדַּדְנָה1
third יבודד / יְבֻדַּד תבודד / תְּבֻדַּד יבודדו / יְבֻדְּדוּ תבודדנה / תְּבֻדַּדְנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.