בחש

Hebrew

Root
ב־ח־שׁ (b-kh-sh)
1 term

Verb

בָּחַשׁ • (bakhásh) (pa'al construction)

  1. to stir

Conjugation

Conjugation of בָּחַשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לבחוש / לִבְחֹשׁ
action noun בְּחִישָׁה
passive participle בָּחוּשׁ
finite forms singular plural
m f m f
past first בָּחַשְׁתִּי בָּחַשְׁנוּ
second בָּחַשְׁתָּ בָּחַשְׁתְּ בְּחַשְׁתֶּם1 בְּחַשְׁתֶּן1
third בָּחַשׁ בָּחֲשָׁה בָּחֲשׁוּ
present בּוֹחֵשׁ בּוֹחֶשֶׁת בּוֹחֲשִׁים בּוֹחֲשׁוֹת
future first אֶבְחַשׁ נִבְחַשׁ
second תִּבְחַשׁ תִּבְחֲשִׁי תִּבְחֲשׁוּ תִּבְחַשְׁנָה2
third יִבְחַשׁ תִּבְחַשׁ יִבְחֲשׁוּ תִּבְחַשְׁנָה2
imperative בְּחַשׁ בַּחֲשִׁי בַּחֲשׁוּ בְּחַשְׁנָה2

1 Pronounced בָּחַשְׁתֶּם and בָּחַשְׁתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of בָּחַשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לבחוש / לִבְחֹשׁ
action noun בְּחִישָׁה
passive participle בָּחוּשׁ
finite forms singular plural
m f m f
past first בָּחַשְׁתִּי בָּחַשְׁנוּ
second בָּחַשְׁתָּ בָּחַשְׁתְּ בְּחַשְׁתֶּם1 בְּחַשְׁתֶּן1
third בָּחַשׁ בָּחֲשָׁה בָּחֲשׁוּ
present בּוֹחֵשׁ בּוֹחֶשֶׁת בּוֹחֲשִׁים בּוֹחֲשׁוֹת
future first אבחוש / אֶבְחֹשׁ נבחוש / נִבְחֹשׁ
second תבחוש / תִּבְחֹשׁ תִּבְחֲשִׁי תִּבְחֲשׁוּ תבחושנה / תִּבְחֹשְׁנָה2
third יבחוש / יִבְחֹשׁ תבחוש / תִּבְחֹשׁ יִבְחֲשׁוּ תבחושנה / תִּבְחֹשְׁנָה2
imperative בחוש / בְּחֹשׁ בַּחֲשִׁי בַּחֲשׁוּ בחושנה / בְּחֹשְׁנָה2

1 Pronounced בָּחַשְׁתֶּם and בָּחַשְׁתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “בחש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.