דחף

Hebrew

Etymology 1

Root
ד־ח־ף (d-kh-p)
2 terms

Noun

דַּחַף • (dákhaf) m (plural indefinite דְּחָפִים, singular construct דַּחַף־, plural construct דַּחֲפֵי־) [pattern: קֶטֶל]

  1. impulse, urge, compulsion, desire
Declension
Declension of דַּחַף
isolated forms with possessive pronouns
Number: State: form Person: singular plural
m f m f
singular indefinite דַּחַף first דַּחְפִּי דַּחְפֵּנוּ
definite הַדַּחַף second דַּחְפְּךָ דַּחְפֵּךְ דַּחְפְּכֶם דַּחְפְּכֶן
construct דַּחַף־ third דַּחְפּוֹ דַּחְפָּהּ דַּחְפָּם דַּחְפָּן
plural indefinite דְּחָפִים first דחפיי / דְּחָפַי דְּחָפֵינוּ
definite הַדְּחָפִים second דְּחָפֶיךָ דחפייך / דְּחָפַיִךְ דַּחֲפֵיכֶם דַּחֲפֵיכֶן
construct דַּחֲפֵי־ third דְּחָפָיו דְּחָפֶיהָ דַּחֲפֵיהֶם דַּחֲפֵיהֶן

Etymology 2

Root
ד־ח־ף (d-kh-p)
2 terms

Verb

דָּחַף • (dakháf) (pa'al construction)

  1. to push
  2. to push back, to postpone
Conjugation
Conjugation of דָּחַף (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לדחוף / לִדְחֹף
action noun דְּחִיפָה
passive participle דָּחוּף
finite forms singular plural
m f m f
past first דָּחַפְתִּי דָּחַפְנוּ
second דָּחַפְתָּ דָּחַפְתְּ דְּחַפְתֶּם1 דְּחַפְתֶּן1
third דָּחַף דָּחֲפָה דָּחֲפוּ
present דּוֹחֵף דּוֹחֶפֶת דּוֹחֲפִים דּוֹחֲפוֹת
future first אֶדְחַף נִדְחַף
second תִּדְחַף תִּדְחֲפִי תִּדְחֲפוּ תִּדְחַפְנָה2
third יִדְחַף תִּדְחַף יִדְחֲפוּ תִּדְחַפְנָה2
imperative דְּחַף דַּחֲפִי דַּחֲפוּ דְּחַפְנָה2

1 Pronounced דָּחַפְתֶּם and דָּחַפְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of דָּחַף (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לדחוף / לִדְחֹף
action noun דְּחִיפָה
passive participle דָּחוּף
finite forms singular plural
m f m f
past first דָּחַפְתִּי דָּחַפְנוּ
second דָּחַפְתָּ דָּחַפְתְּ דְּחַפְתֶּם1 דְּחַפְתֶּן1
third דָּחַף דָּחֲפָה דָּחֲפוּ
present דּוֹחֵף דּוֹחֶפֶת דּוֹחֲפִים דּוֹחֲפוֹת
future first אדחוף / אֶדְחֹף נדחוף / נִדְחֹף
second תדחוף / תִּדְחֹף תִּדְחֲפִי תִּדְחֲפוּ תדחופנה / תִּדְחֹפְנָה2
third ידחוף / יִדְחֹף תדחוף / תִּדְחֹף יִדְחֲפוּ תדחופנה / תִּדְחֹפְנָה2
imperative דחוף / דְּחֹף דַּחֲפִי דַּחֲפוּ דחופנה / דְּחֹפְנָה2

1 Pronounced דָּחַפְתֶּם and דָּחַפְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

Antonyms
Derived terms

Anagrams

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.