דיגל

Hebrew

Root
ד־ג־ל (d-g-l)
2 terms

Verb

דיגל / דִּגֵּל • (digél) (pi'el construction)

  1. to raise a flag

Conjugation

Conjugation of דיגל / דִּגֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְדַגֵּל
action noun דיגול / דִּגּוּל
finite forms singular plural
m f m f
past first דיגלתי / דִּגַּלְתִּי דיגלנו / דִּגַּלְנוּ
second דיגלת / דִּגַּלְתָּ דיגלת / דִּגַּלְתְּ דיגלתם / דִּגַּלְתֶּם דיגלתן / דִּגַּלְתֶּן
third דיגל / דִּגֵּל דיגלה / דִּגְּלָה דיגלו / דִּגְּלוּ
present מְדַגֵּל מְדַגֶּלֶת מְדַגְּלִים מְדַגְּלוֹת
future first אֲדַגֵּל נְדַגֵּל
second תְּדַגֵּל תְּדַגְּלִי תְּדַגְּלוּ תְּדַגֵּלְנָה1
third יְדַגֵּל תְּדַגֵּל יְדַגְּלוּ תְּדַגֵּלְנָה1
imperative דַּגֵּל דַּגְּלִי דַּגְּלוּ דַּגֵּלְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.