דימה

Hebrew

Root
ד־מ־ה (d-m-h)
5 terms

Verb

דימה / דִּמָּה • (dimá) (pi'el construction)

  1. to imagine

Conjugation

Conjugation of דימה / דִּמָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְדַמּוֹת
action noun דימוי / דִּמּוּי
finite forms singular plural
m f m f
past first דימיתי / דִּמִּיתִי דימינו / דִּמִּינוּ
second דימית / דִּמִּיתָ דימית / דִּמִּית דימיתם / דִּמִּיתֶם דימיתן / דִּמִּיתֶן
third דימה / דִּמָּה דימתה / דִּמְּתָה דימו / דִּמּוּ
present מְדַמֶּה מְדַמָּה מְדַמִּים מְדַמּוֹת
future first אֲדַמֶּה נְדַמֶּה
second תְּדַמֶּה תְּדַמִּי תְּדַמּוּ תְּדַמֶּינָה1
third יְדַמֶּה תְּדַמֶּה יְדַמּוּ תְּדַמֶּינָה1
imperative דַּמֵּה דַּמִּי דַּמּוּ דַּמֶּינָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.