דיקלם

Hebrew

Root
ד־ק־ל־ם (d-q-l-m)
2 terms

Etymology

New coinage based on Latin dēclāmāre.

Verb

דיקלם / דִּקְלֵם • (diklém) (pi'el construction)

  1. to recite, to declaim

Conjugation

Conjugation of דיקלם / דִּקְלֵם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְדַקְלֵם
action noun דיקלום / דִּקְלוּם
finite forms singular plural
m f m f
past first דיקלמתי / דִּקְלַמְתִּי דיקלמנו / דִּקְלַמְנוּ
second דיקלמת / דִּקְלַמְתָּ דיקלמת / דִּקְלַמְתְּ דיקלמתם / דִּקְלַמְתֶּם דיקלמתן / דִּקְלַמְתֶּן
third דיקלם / דִּקְלֵם דיקלמה / דִּקְלְמָה דיקלמו / דִּקְלְמוּ
present מְדַקְלֵם מְדַקְלֶמֶת מְדַקְלְמִים מְדַקְלְמוֹת
future first אֲדַקְלֵם נְדַקְלֵם
second תְּדַקְלֵם תְּדַקְלְמִי תְּדַקְלְמוּ תְּדַקְלֵמְנָה1
third יְדַקְלֵם תְּדַקְלֵם יְדַקְלְמוּ תְּדַקְלֵמְנָה1
imperative דַּקְלֵם דַּקְלְמִי דַּקְלְמוּ דַּקְלֵמְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “דקלם” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.