הדהים

Hebrew

Etymology

Root
ד־ה־ם (d-h-m)
2 terms

From the root ד־ה־ם (d-h-m).

Verb

הִדְהִים • (hidhím) (hif'il construction)

  1. To amaze, stun, shock, astound: to greatly surprise (someone).

Conjugation

Conjugation of הִדְהִים (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהַדְהִים
action noun —
finite forms singular plural
m f m f
past first הִדְהַמְתִּי הִדְהַמְנוּ
second הִדְהַמְתָּ הִדְהַמְתְּ הִדְהַמְתֶּם הִדְהַמְתֶּן
third הִדְהִים הִדְהִימָה הִדְהִימוּ
present מַדְהִים מַדְהִימָה מַדְהִימִים מַדְהִימוֹת
future first אַדְהִים נַדְהִים
second תַּדְהִים תַּדְהִימִי תַּדְהִימוּ תַּדְהֵמְנָה1
third יַדְהִים תַּדְהִים יַדְהִימוּ תַּדְהֵמְנָה1
imperative הַדְהֵם הַדְהִימִי הַדְהִימוּ הַדְהֵמְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.