הוכיח

Hebrew

Root
י־כ־ח (y-k-kh)
4 terms

Verb

הוֹכִיחַ • (hokhíakh) (hif'il construction, passive counterpart הוּכַח)

  1. To reprove, rebuke
  2. To prove, to demonstrate, to show.

Conjugation

Conjugation of הוֹכִיחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהוֹכִיחַ
action noun הוֹכָחָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הוֹכַחְתִּי הוֹכַחְנוּ
second הוֹכַחְתָּ הוֹכַחְתְּ הוֹכַחְתֶּם הוֹכַחְתֶּן
third הוֹכִיחַ הוֹכִיחָה הוֹכִיחוּ
present מוֹכִיחַ מוֹכִיחָה מוֹכִיחִים מוֹכִיחוֹת
future first אוֹכִיחַ נוֹכִיחַ
second תּוֹכִיחַ תּוֹכִיחִי תּוֹכִיחוּ תּוֹכַחְנָה1
third יוֹכִיחַ תּוֹכִיחַ יוֹכִיחוּ תּוֹכַחְנָה1
imperative הוֹכֵחַ הוֹכִיחִי הוֹכִיחוּ הוֹכַחְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.