הימין

Hebrew

Root
י־מ־ן (y-m-n)
8 terms

Verb

הֵימִין • (heimín) (hif'il construction)

  1. to face right, turn right

Conjugation

Conjugation of הֵימִין (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהֵימִין
action noun הֵימָנָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הֵימַנְתִּי הֵימַנּוּ
second הֵימַנְתָּ הֵימַנְתְּ הֵימַנְתֶּם הֵימַנְתֶּן
third הֵימִין הֵימִינָה הֵימִינוּ
present מֵימִין מֵימִינָה מֵימִינִים מֵימִינוֹת
future first אֵימִין נֵימִין
second תֵּימִין תֵּימִינִי תֵּימִינוּ תֵּימֵנָּה1
third יֵימִין תֵּימִין יֵימִינוּ תֵּימֵנָּה1
imperative הֵימֵן הֵימִינִי הֵימִינוּ הֵימֵנָּה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.