העיר

Hebrew

Etymology 1

Root
ע־ו־ר (ʿ-w-r)
9 terms

Verb

הֵעִיר • (he'ír) (hif'il construction)

  1. (transitive) To wake, awaken, wake up.
  2. To comment, to remark
Usage notes
Conjugation
Conjugation of הֵעִיר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהָעִיר
action noun הֶעָרָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הֵעַרְתִּי הֵעַרְנוּ
second הֵעַרְתָּ הֵעַרְתְּ הַעַרְתֶּם1 הַעַרְתֶּן1
third הֵעִיר הֵעִירָה הֵעִירוּ
present מֵעִיר מְעִירָה מְעִירִים מְעִירוֹת
future first אָעִיר נָעִיר
second תָּעִיר תָּעִירִי תָּעִירוּ תָּעֵרְנָה2
third יָעִיר תָּעִיר יָעִירוּ תָּעֵרְנָה2
imperative הָעֵר הָעִירִי הָעִירוּ הָעֵרְנָה2

1 Pronounced הֵעַרְתֶּם and הֵעַרְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of הֵעִיר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהָעִיר
action noun הֶעָרָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הַעִירוֹתִי הַעִירוֹנוּ
second הַעִירוֹתָ הַעִירוֹת הַעִירוֹתֶם הַעִירוֹתֶן
third הֵעִיר הֵעִירָה הֵעִירוּ
present מֵעִיר מְעִירָה מְעִירִים מְעִירוֹת
future first אָעִיר נָעִיר
second תָּעִיר תָּעִירִי תָּעִירוּ תָּעֵרְנָה1
third יָעִיר תָּעִיר יָעִירוּ תָּעֵרְנָה1
imperative הָעֵר הָעִירִי הָעִירוּ הָעֵרְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Etymology 2

From הַ (ha-) + עִיר (ír).

Noun

הָעִיר • (ha'ír)

  1. singular definite form of עִיר (ír)‎.
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.