הצפין

Hebrew

Root
צ־פ־ן (ts-p-n)
6 terms

Verb

הִצְפִּין • (hitspín) (hif'il construction)

  1. to encipher, to encode

Conjugation

Conjugation of הִצְפִּין (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהַצְפִּין
action noun הַצְפָּנָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הִצְפַּנְתִּי הִצְפַּנּוּ
second הִצְפַּנְתָּ הִצְפַּנְתְּ הִצְפַּנְתֶּם הִצְפַּנְתֶּן
third הִצְפִּין הִצְפִּינָה הִצְפִּינוּ
present מַצְפִּין מַצְפִּינָה מַצְפִּינִים מַצְפִּינוֹת
future first אַצְפִּין נַצְפִּין
second תַּצְפִּין תַּצְפִּינִי תַּצְפִּינוּ תַּצְפֵּנָּה1
third יַצְפִּין תַּצְפִּין יַצְפִּינוּ תַּצְפֵּנָּה1
imperative הַצְפֵּן הַצְפִּינִי הַצְפִּינוּ הַצְפֵּנָּה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “הצפין” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.