הקדים

Hebrew

Root
ק־ד־ם (q-d-m)
17 terms

Verb

הִקְדִּים • (hiqdīm, hikdím) (hif'il construction)

  1. to arrive early
    Antonym: איחר (ʔiḥer, ikhér)
  2. to prepone, to antedate
    Antonym: דחה (dɔḥɔ̂, dakhá)

Conjugation

Conjugation of הִקְדִּים (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהַקְדִּים
action noun הַקְדָּמָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הִקְדַּמְתִּי הִקְדַּמְנוּ
second הִקְדַּמְתָּ הִקְדַּמְתְּ הִקְדַּמְתֶּם הִקְדַּמְתֶּן
third הִקְדִּים הִקְדִּימָה הִקְדִּימוּ
present מַקְדִּים מַקְדִּימָה מַקְדִּימִים מַקְדִּימוֹת
future first אַקְדִּים נַקְדִּים
second תַּקְדִּים תַּקְדִּימִי תַּקְדִּימוּ תַּקְדֵּמְנָה1
third יַקְדִּים תַּקְדִּים יַקְדִּימוּ תַּקְדֵּמְנָה1
imperative הַקְדֵּם הַקְדִּימִי הַקְדִּימוּ הַקְדֵּמְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “הקדים” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.