הקטין

Hebrew

Root
ק־ט־ן (q-ṭ-n)
8 terms

Verb

הִקְטִין • (hiktín) (hif'il construction)

  1. (transitive) to reduce, decrease, lessen, lower: to cause to become smaller or less

Conjugation

Conjugation of הִקְטִין (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהַקְטִין
action noun הַקְטָנָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הִקְטַנְתִּי הִקְטַנּוּ
second הִקְטַנְתָּ הִקְטַנְתְּ הִקְטַנְתֶּם הִקְטַנְתֶּן
third הִקְטִין הִקְטִינָה הִקְטִינוּ
present מַקְטִין מַקְטִינָה מַקְטִינִים מַקְטִינוֹת
future first אַקְטִין נַקְטִין
second תַּקְטִין תַּקְטִינִי תַּקְטִינוּ תַּקְטֵנָּה1
third יַקְטִין תַּקְטִין יַקְטִינוּ תַּקְטֵנָּה1
imperative הַקְטֵן הַקְטִינִי הַקְטִינוּ הַקְטֵנָּה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

Anagrams

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.