הקל

Hebrew

Root
ק־ל־ל (q-l-l)
11 terms

Verb

הֵקֵל • (hekél) (hif'il construction)

  1. to ease, to relieve, to facilitate
  2. to be lenient
  3. to belittle

Conjugation

Conjugation of הֵקֵל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהָקֵל
action noun הֲקָלָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הֵקַלְתִּי הֵקַלְנוּ
second הֵקַלְתָּ הֵקַלְתְּ הֲקַלְתֶּם1 הֲקַלְתֶּן1
third הֵקֵל הֵקֵלָּה הֵקֵלּוּ
present מֵקֵל מקילה / מְקִלָּה מקילים / מְקִלִּים מקילות / מְקִלּוֹת
future first אָקֵל נָקֵל
second תָּקֵל תָּקֵלִּי תָּקֵלּוּ תָּקֵלְנָה2
third יָקֵל תָּקֵל יָקֵלּוּ תָּקֵלְנָה2
imperative הָקֵל הָקֵלִּי הָקֵלּוּ הָקֵלְנָה2

1 Pronounced הֵקַלְתֶּם and הֵקַלְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of הֵקֵל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהָקֵל
action noun הֲקָלָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הקילותי / הֲקִלּוֹתִי הקילונו / הֲקִלּוֹנוּ
second הקילות / הֲקִלּוֹתָ הקילות / הֲקִלּוֹת הקילותם / הֲקִלּוֹתֶם הקילותן / הֲקִלּוֹתֶן
third הֵקֵל הֵקֵלָּה הֵקֵלּוּ
present מֵקֵל מקילה / מְקִלָּה מקילים / מְקִלִּים מקילות / מְקִלּוֹת
future first אָקֵל נָקֵל
second תָּקֵל תָּקֵלִּי תָּקֵלּוּ תקילינה / תְּקִלֶּינָה1
third יָקֵל תָּקֵל יָקֵלּוּ תקילינה / תְּקִלֶּינָה1
imperative הָקֵל הָקֵלִּי הָקֵלּוּ הקילינה / הֲקִלֶּינָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.