הרצה

Hebrew

Root
ר־צ־ה (r-ts-h)
7 terms

Verb

הִרְצָה • (hir'tsá) (hif'il construction)

  1. to lecture

Conjugation

Conjugation of הִרְצָה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהַרְצוֹת
action noun הַרְצָאָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הִרְצֵיתִי הִרְצֵינוּ
second הִרְצֵיתָ הִרְצֵית הִרְצֵיתֶם הִרְצֵיתֶן
third הִרְצָה הִרְצְתָה הִרְצוּ
present מַרְצֶה מַרְצָה מַרְצִים מַרְצוֹת
future first אַרְצֶה נַרְצֶה
second תַּרְצֶה תַּרְצִי תַּרְצוּ תַּרְצֶינָה1
third יַרְצֶה תַּרְצֶה יַרְצוּ תַּרְצֶינָה1
imperative הַרְצֵה הַרְצִי הַרְצוּ הַרְצֶינָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.