הרשה

Hebrew

Verb

הִרְשָׁה • (hirshá) (hif'il construction)

  1. to allow

Conjugation

Conjugation of הִרְשָׁה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהַרְשׁוֹת
action noun הַרְשָׁאָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הִרְשֵׁיתִי הִרְשֵׁינוּ
second הִרְשֵׁיתָ הִרְשֵׁית הִרְשֵׁיתֶם הִרְשֵׁיתֶן
third הִרְשָׁה הִרְשְׁתָה הִרְשׁוּ
present מַרְשֶׁה מַרְשָׁה מַרְשִׁים מַרְשׁוֹת
future first אַרְשֶׁה נַרְשֶׁה
second תַּרְשֶׁה תַּרְשִׁי תַּרְשׁוּ תַּרְשֶׁינָה1
third יַרְשֶׁה תַּרְשֶׁה יַרְשׁוּ תַּרְשֶׁינָה1
imperative הַרְשֵׁה הַרְשִׁי הַרְשׁוּ הַרְשֶׁינָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.