השחיר

Hebrew

Root
שׁ־ח־ר (sh-kh-r)
7 terms

Verb

הִשְׁחִיר • (hishkhír) (hif'il construction)

  1. (transitive or intransitive, ergative) to blacken

Conjugation

Conjugation of הִשְׁחִיר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהַשְׁחִיר
action noun הַשְׁחָרָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הִשְׁחַרְתִּי הִשְׁחַרְנוּ
second הִשְׁחַרְתָּ הִשְׁחַרְתְּ הִשְׁחַרְתֶּם הִשְׁחַרְתֶּן
third הִשְׁחִיר הִשְׁחִירָה הִשְׁחִירוּ
present מַשְׁחִיר מַשְׁחִירָה מַשְׁחִירִים מַשְׁחִירוֹת
future first אַשְׁחִיר נַשְׁחִיר
second תַּשְׁחִיר תַּשְׁחִירִי תַּשְׁחִירוּ תַּשְׁחֵרְנָה1
third יַשְׁחִיר תַּשְׁחִיר יַשְׁחִירוּ תַּשְׁחֵרְנָה1
imperative הַשְׁחֵר הַשְׁחִירִי הַשְׁחִירוּ הַשְׁחֵרְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.