התאחד

Hebrew

Root
א־ח־ד (ʾ-kh-d)
7 terms

Verb

הִתְאַחֵד • (hit'akhéd) (hitpa'el construction)

  1. (intransitive) To unite: to come together as one.
    מפלגות האופוזיציה התאחדו ― mifl'gót ha'opozítsya hit'akhadú ― the opposition parties united

Conjugation

Conjugation of הִתְאַחֵד (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהִתְאַחֵד
action noun הִתְאַחֲדוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first הִתְאַחַדְתִּי הִתְאַחַדְנוּ
second הִתְאַחַדְתָּ הִתְאַחַדְתְּ הִתְאַחַדְתֶּם הִתְאַחַדְתֶּן
third הִתְאַחֵד הִתְאַחֲדָה הִתְאַחֲדוּ
present מִתְאַחֵד מִתְאַחֶדֶת מִתְאַחֲדִים מִתְאַחֲדוֹת
future first אֶתְאַחֵד נִתְאַחֵד
second תִּתְאַחֵד תִּתְאַחֲדִי תִּתְאַחֲדוּ תִּתְאַחֵדְנָה1
third יִתְאַחֵד תִּתְאַחֵד יִתְאַחֲדוּ תִּתְאַחֵדְנָה1
imperative הִתְאַחֵד הִתְאַחֲדִי הִתְאַחֲדוּ הִתְאַחֵדְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.