התכונן

Hebrew

Root
כ־ו־ן (k-w-n)
19 terms

Verb

הִתְכּוֹנֵן • (hitkonén) (hitpa'el construction)

  1. to prepare oneself (e.g. for an exam)
  2. to intend

Conjugation

Conjugation of הִתְכּוֹנֵן (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהִתְכּוֹנֵן
action noun הִתְכּוֹנְנוּת
finite forms singular plural
m f m f
past first הִתְכּוֹנַנְתִּי הִתְכּוֹנַנּוּ
second הִתְכּוֹנַנְתָּ הִתְכּוֹנַנְתְּ הִתְכּוֹנַנְתֶּם הִתְכּוֹנַנְתֶּן
third הִתְכּוֹנֵן הִתְכּוֹנְנָה הִתְכּוֹנְנוּ
present מִתְכּוֹנֵן מִתְכּוֹנֶנֶת מִתְכּוֹנְנִים מִתְכּוֹנְנוֹת
future first אֶתְכּוֹנֵן נִתְכּוֹנֵן
second תִּתְכּוֹנֵן תִּתְכּוֹנְנִי תִּתְכּוֹנְנוּ תִּתְכּוֹנֵנָּה1
third יִתְכּוֹנֵן תִּתְכּוֹנֵן יִתְכּוֹנְנוּ תִּתְכּוֹנֵנָּה1
imperative הִתְכּוֹנֵן הִתְכּוֹנְנִי הִתְכּוֹנְנוּ הִתְכּוֹנֵנָּה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.