התנודב

Hebrew

Root
נ־ד־ב (n-d-b)
6 terms

Etymology

Root נ־ד־ב in hitpu'al construction (informal, past passive reflective)

Verb

התנודב / הִתְנֻדַּב • (hitnudáv) (hitpu'al construction)

  1. to be forced to volunteer, be voluntold

Conjugation

Conjugation of התנודב / הִתְנֻדַּב (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive להתנודב / לְהִתְנֻדַּב
action noun N/A
finite forms singular plural
m f m f
past first התנודבתי / הִתְנֻדַּבְתִּי התנודבנו / הִתְנֻדַּבְנוּ
second התנודבת / הִתְנֻדַּבְתָּ התנודבת / הִתְנֻדַּבְתְּ התנודבתם / הִתְנֻדַּבְתֶּם התנודבתן / הִתְנֻדַּבְתֶּן
third התנודב / הִתְנֻדַּב התנודבה / הִתְנֻדְּבָה התנודבו / הִתְנֻדְּבוּ
present מתנודב / מִתְנֻדָּב מתנודבת / מִתְנֻדֶּבֶת מתנודבים / מִתְנֻדָּבִים מתנודבות / מִתְנֻדָּבוֹת
future first אתנודב / אֶתְנֻדַּב נתנודב / נִתְנֻדַּב
second תתנודב / תִּתְנֻדַּב תתנודבי / תִּתְנֻדְּבִי תתנודבו / תִּתְנֻדְּבוּ תתנודבנה / תִּתְנֻדַּבְנָה1
third יתנודב / יִתְנֻדַּב תתנודב / תִּתְנֻדַּב יתנודבו / יִתְנֻדְּבוּ תתנודבנה / תִּתְנֻדַּבְנָה1
imperative התנודב / הִתְנֻדַּב התנודבי / הִתְנֻדְּבִי התנודבו / הִתְנֻדְּבוּ התנודבנה / הִתְנֻדַּבְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.