התקין

Hebrew

Root
ת־ק־ן (t-q-n)
9 terms

Verb

הִתְקִין • (hitkín) (hif'il construction, passive counterpart הותקן / הֻתְקַן)

  1. To install: to connect or set up for use.

Conjugation

Conjugation of הִתְקִין (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְהַתְקִין
action noun הַתְקָנָה
finite forms singular plural
m f m f
past first הִתְקַנְתִּי הִתְקַנּוּ
second הִתְקַנְתָּ הִתְקַנְתְּ הִתְקַנְתֶּם הִתְקַנְתֶּן
third הִתְקִין הִתְקִינָה הִתְקִינוּ
present מַתְקִין מַתְקִינָה מַתְקִינִים מַתְקִינוֹת
future first אַתְקִין נַתְקִין
second תַּתְקִין תַּתְקִינִי תַּתְקִינוּ תַּתְקֵנָּה1
third יַתְקִין תַּתְקִין יַתְקִינוּ תַּתְקֵנָּה1
imperative הַתְקֵן הַתְקִינִי הַתְקִינוּ הַתְקֵנָּה1

1 Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.