וידא

Hebrew

Root
ו־ד־א (w-d-ʾ)
1 term

Verb

וידא / וִדֵּא • (vidé) (pi'el construction, infinitive לְוַדֵּא)

  1. To verify, confirm, ascertain, authenticate

Conjugation

Conjugation of וידא / וִדֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְוַדֵּא
action noun וידוא / וִדּוּא
finite forms singular plural
m f m f
past first וידאתי / וִדֵּאתִי וידאנו / וִדֵּאנוּ
second וידאת / וִדֵּאתָ וידאת / וִדֵּאת וידאתם / וִדֵּאתֶם וידאתן / וִדֵּאתֶן
third וידא / וִדֵּא וידאה / וִדְּאָה וידאו / וִדְּאוּ
present מְוַדֵּא מְוַדֵּאת מְוַדְּאִים מְוַדְּאוֹת
future first אֲוַדֵּא נְוַדֵּא
second תְּוַדֵּא תְּוַדְּאִי תְּוַדְּאוּ תְּוַדֶּאנָה1
third יְוַדֵּא תְּוַדֵּא יְוַדְּאוּ תְּוַדֶּאנָה1
imperative וַדֵּא וַדְּאִי וַדְּאוּ וַדֶּאנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.