זיכה

Hebrew

Verb

זיכה / זִכָּה • (ziká) (pi'el construction)

  1. (law) to acquit, exonerate
  2. to grant (privilege, favour, etc.)
  3. to provide
  4. (accounting) to credit

Conjugation

Conjugation of זיכה / זִכָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְזַכּוֹת
action noun זיכוי / זִכּוּי
finite forms singular plural
m f m f
past first זיכיתי / זִכִּיתִי זיכינו / זִכִּינוּ
second זיכית / זִכִּיתָ זיכית / זִכִּית זיכיתם / זִכִּיתֶם זיכיתן / זִכִּיתֶן
third זיכה / זִכָּה זיכתה / זִכְּתָה זיכו / זִכּוּ
present מְזַכֶּה מְזַכָּה מְזַכִּים מְזַכּוֹת
future first אֲזַכֶּה נְזַכֶּה
second תְּזַכֶּה תְּזַכִּי תְּזַכּוּ תְּזַכֶּינָה1
third יְזַכֶּה תְּזַכֶּה יְזַכּוּ תְּזַכֶּינָה1
imperative זַכֵּה זַכִּי זַכּוּ זַכֶּינָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “זיכה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.