חבט

Hebrew

Root
ח־ב־ט (kh-b-ṭ)
3 terms

Etymology

From Proto-Semitic *habat-.

Verb

חָבַט • (khavát) (pa'al construction)

  1. to strike, hit

Conjugation

Conjugation of חָבַט (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לחבוט / לַחֲבֹט
action noun חֲבִיטָה
passive participle חָבוּט
finite forms singular plural
m f m f
past first חָבַטְתִּי חָבַטְנוּ
second חָבַטְתָּ חָבַטְתְּ חֲבַטְתֶּם1 חֲבַטְתֶּן1
third חָבַט חָבְטָה חָבְטוּ
present חוֹבֵט חוֹבֶטֶת חוֹבְטִים חוֹבְטוֹת
future first אחבוט / אֶחֱבֹט נחבוט / נַחֲבֹט
second תחבוט / תַּחֲבֹט תַּחַבְטִי תַּחַבְטוּ תחבוטנה / תַּחֲבֹטְנָה2
third יחבוט / יַחֲבֹט תחבוט / תַּחֲבֹט יַחַבְטוּ תחבוטנה / תַּחֲבֹטְנָה2
imperative חבוט / חֲבֹט חִבְטִי חִבְטוּ חבוטנה / חֲבֹטְנָה2

1 Pronounced חָבַטְתֶּם and חָבַטְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of חָבַט (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לחבוט / לַחְבֹּט
action noun חֲבִיטָה
passive participle חָבוּט
finite forms singular plural
m f m f
past first חָבַטְתִּי חָבַטְנוּ
second חָבַטְתָּ חָבַטְתְּ חֲבַטְתֶּם1 חֲבַטְתֶּן1
third חָבַט חָבְטָה חָבְטוּ
present חוֹבֵט חוֹבֶטֶת חוֹבְטִים חוֹבְטוֹת
future first אחבוט / אֶחְבֹּט נחבוט / נַחְבֹּט
second תחבוט / תַּחְבֹּט תַּחְבְּטִי תַּחְבְּטוּ תחבוטנה / תַּחְבֹּטְנָה2
third יחבוט / יַחְבֹּט תחבוט / תַּחְבֹּט יַחְבְּטוּ תחבוטנה / תַּחְבֹּטְנָה2
imperative חבוט / חֲבֹט חִבְטִי חִבְטוּ חבוטנה / חֲבֹטְנָה2

1 Pronounced חָבַטְתֶּם and חָבַטְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

References

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.