חובר

Hebrew

Root
ח־ב־ר (kh-b-r)
15 terms

Verb

חובר / חֻבַּר • (khubár) (pu'al construction, active counterpart חיבר / חִבֵּר)

  1. to be joined, to be connected, to be attached
  2. (mathematics) to be added
  3. to be composed, to be written

Conjugation

Conjugation of חובר / חֻבַּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first חוברתי / חֻבַּרְתִּי חוברנו / חֻבַּרְנוּ
second חוברת / חֻבַּרְתָּ חוברת / חֻבַּרְתְּ חוברתם / חֻבַּרְתֶּם חוברתן / חֻבַּרְתֶּן
third חובר / חֻבַּר חוברה / חֻבְּרָה חוברו / חֻבְּרוּ
present מחובר / מְחֻבָּר מחוברת / מְחֻבֶּרֶת מחוברים / מְחֻבָּרִים מחוברות / מְחֻבָּרוֹת
future first אחובר / אֲחֻבַּר נחובר / נְחֻבַּר
second תחובר / תְּחֻבַּר תחוברי / תְּחֻבְּרִי תחוברו / תְּחֻבְּרוּ תחוברנה / תְּחֻבַּרְנָה1
third יחובר / יְחֻבַּר תחובר / תְּחֻבַּר יחוברו / יְחֻבְּרוּ תחוברנה / תְּחֻבַּרְנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.