חייל

Hebrew

Root
ח־ו־ל (kh-w-l)
7 terms

Noun

חייל / חַיָּל • (khayál) m (plural indefinite חיילים / חַיָּלִים, singular construct חייל / חַיַּל־, feminine counterpart חיילת / חַיֶּלֶת) [pattern: קַטָּל]

  1. soldier
  2. (chess) pawn

See also

Verb

חייל / חִיֵּל • (khiyél) (pi'el construction)

  1. (transitive) to enlist someone

Conjugation

Conjugation of חייל / חִיֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְחַיֵּל
action noun חייול / חִיּוּל
finite forms singular plural
m f m f
past first חיילתי / חִיַּלְתִּי חיילנו / חִיַּלְנוּ
second חיילת / חִיַּלְתָּ חיילת / חִיַּלְתְּ חיילתם / חִיַּלְתֶּם חיילתן / חִיַּלְתֶּן
third חייל / חִיֵּל חיילה / חִיְּלָה חיילו / חִיְּלוּ
present מְחַיֵּל מְחַיֶּלֶת מְחַיְּלִים מְחַיְּלוֹת
future first אֲחַיֵּל נְחַיֵּל
second תְּחַיֵּל תְּחַיְּלִי תְּחַיְּלוּ תְּחַיֵּלְנָה1
third יְחַיֵּל תְּחַיֵּל יְחַיְּלוּ תְּחַיֵּלְנָה1
imperative חַיֵּל חַיְּלִי חַיְּלוּ חַיֵּלְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “חייל” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Further reading

Yiddish

Alternative forms

Etymology

From Hebrew חַיִל (“army, strength”).

Noun

חייל • (khayel) n, plural חיילות (khayoles)

  1. army
  2. military
  • אשת חייל (eyshes khayel)
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.