ייסד

Hebrew

Root
י־ס־ד (y-s-d)
8 terms

Verb

ייסד / יִסֵּד • (yiséd) (pi'el construction, passive counterpart יוסד / יֻסַּד)

  1. To establish, to found.

Conjugation

Conjugation of ייסד / יִסֵּד (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְיַסֵּד
action noun ייסוד / יִסּוּד
finite forms singular plural
m f m f
past first ייסדתי / יִסַּדְתִּי ייסדנו / יִסַּדְנוּ
second ייסדת / יִסַּדְתָּ ייסדת / יִסַּדְתְּ ייסדתם / יִסַּדְתֶּם ייסדתן / יִסַּדְתֶּן
third ייסד / יִסֵּד ייסדה / יִסְּדָה ייסדו / יִסְּדוּ
present מְיַסֵּד מְיַסֶּדֶת מְיַסְּדִים מְיַסְּדוֹת
future first אֲיַסֵּד נְיַסֵּד
second תְּיַסֵּד תְּיַסְּדִי תְּיַסְּדוּ תְּיַסֵּדְנָה1
third יְיַסֵּד תְּיַסֵּד יְיַסְּדוּ תְּיַסֵּדְנָה1
imperative יַסֵּד יַסְּדִי יַסְּדוּ יַסֵּדְנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.