כניעה

Hebrew

Root
כ־נ־ע (k-n-ʿ)
3 terms

Etymology

Verbal noun of נִכְנַע (nikhná, “to surrender”).

Pronunciation

(Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kniˈ(ʔ)a/

Noun

כְּנִיעָה • (kni'á) f (plural indefinite כְּנִיעוֹת, singular construct כְּנִיעַת־, plural construct כְּנִיעוֹת־) [pattern: קְטִילָה]

surrender, capitulation

Declension

Declension of כְּנִיעָה
	isolated forms		with possessive pronouns
Number:	State:	form	Person:	singular		plural
Number:	State:	form	Person:	m	f	m	f
singular	indefinite	כְּנִיעָה	first	כְּנִיעָתִי		כְּנִיעָתֵנוּ
	definite	הַכְּנִיעָה	second	כְּנִיעָתְךָ	כְּנִיעָתֵךְ	כְּנִיעַתְכֶם	כְּנִיעַתְכֶן
	construct	כְּנִיעַת־	third	כְּנִיעָתוֹ	כְּנִיעָתָהּ	כְּנִיעָתָם	כְּנִיעָתָן
plural	indefinite	כְּנִיעוֹת	first	כניעותיי / כְּנִיעוֹתַי		כְּנִיעוֹתֵינוּ
	definite	הַכְּנִיעוֹת	second	כְּנִיעוֹתֶיךָ	כניעותייך / כְּנִיעוֹתַיִךְ	כְּנִיעוֹתֵיכֶם	כְּנִיעוֹתֵיכֶן
	construct	כְּנִיעוֹת־	third	כְּנִיעוֹתָיו	כְּנִיעוֹתֶיהָ	כְּנִיעוֹתָם	כְּנִיעוֹתָן

References

Klein, Ernest (1987) “כְּנִיעָה”, in A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English‎^[1], Jerusalem: Carta, →ISBN, page 280b
“כניעה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language