כשל

Hebrew

Root
כ־שׁ־ל (k-sh-l)
5 terms

Noun

כֶּשֶׁל • (késhel) m (plural indefinite כְּשָׁלִים, singular construct כֶּשֶׁל־) [pattern: קֶטֶל]

  1. failure

Verb

כָּשַׁל • (kashál) (pa'al construction)

  1. to fail

Conjugation

Conjugation of כָּשַׁל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לכשול / לִכְשֹׁל
action noun —
passive participle כָּשׁוּל
finite forms singular plural
m f m f
past first כָּשַׁלְתִּי כָּשַׁלְנוּ
second כָּשַׁלְתָּ כָּשַׁלְתְּ כְּשַׁלְתֶּם1 כְּשַׁלְתֶּן1
third כָּשַׁל כָּשְׁלָה כָּשְׁלוּ
present כּוֹשֵׁל כּוֹשֶׁלֶת כּוֹשְׁלִים כּוֹשְׁלוֹת
future first אכשול / אֶכְשֹׁל נכשול / נִכְשֹׁל
second תכשול / תִּכְשֹׁל תִּכְשְׁלִי תִּכְשְׁלוּ תכשולנה / תִּכְשֹׁלְנָה2
third יכשול / יִכְשֹׁל תכשול / תִּכְשֹׁל יִכְשְׁלוּ תכשולנה / תִּכְשֹׁלְנָה2
imperative כשול / כְּשֹׁל כִּשְׁלִי כִּשְׁלוּ כשולנה / כְּשֹׁלְנָה2

1 Pronounced כָּשַׁלְתֶּם and כָּשַׁלְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of כָּשַׁל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לכשול / לִכְשֹׁל
action noun —
passive participle כָּשׁוּל
finite forms singular plural
m f m f
past first כָּשַׁלְתִּי כָּשַׁלְנוּ
second כָּשַׁלְתָּ כָּשַׁלְתְּ כְּשַׁלְתֶּם1 כְּשַׁלְתֶּן1
third כָּשַׁל כָּשְׁלָה כָּשְׁלוּ
present כּוֹשֵׁל כּוֹשֶׁלֶת כּוֹשְׁלִים כּוֹשְׁלוֹת
future first אֶכְשַׁל נִכְשַׁל
second תִּכְשַׁל תִּכְשְׁלִי תִּכְשְׁלוּ תִּכְשַׁלְנָה2
third יִכְשַׁל תִּכְשַׁל יִכְשְׁלוּ תִּכְשַׁלְנָה2
imperative כְּשַׁל כִּשְׁלִי כִּשְׁלוּ כְּשַׁלְנָה2

1 Pronounced כָּשַׁלְתֶּם and כָּשַׁלְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “כשל” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.