מאס

See also: מאָס

Hebrew

Root
מ־א־ס (m-ʾ-s)
2 terms

Verb

מָאַס • (ma'ás) (pa'al construction)

  1. (literary) to be fed up with, to be exasperated with, to be sick of, to have enough of
    הוא מאס בעבודתו. ― He was fed up with his work.
    • c. 200 B.C.E., Sirach 7:19:
      אַל תִּמְאַס אִשָּׁה מַשְׁכֶּלֶת ― Do not be exasperated with a wise woman.

Conjugation

Conjugation of מָאַס (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive למאוס / לִמְאֹס
action noun מְאִיסָה
passive participle מָאוּס
finite forms singular plural
m f m f
past first מָאַסְתִּי מָאַסְנוּ
second מָאַסְתָּ מָאַסְתְּ מְאַסְתֶּם1 מְאַסְתֶּן1
third מָאַס מָאֲסָה מָאֲסוּ
present מוֹאֵס מוֹאֶסֶת מוֹאֲסִים מוֹאֲסוֹת
future first אֶמְאַס נִמְאַס
second תִּמְאַס תִּמְאֲסִי תִּמְאֲסוּ תִּמְאַסְנָה2
third יִמְאַס תִּמְאַס יִמְאֲסוּ תִּמְאַסְנָה2
imperative מְאַס מַאֲסִי מַאֲסוּ מְאַסְנָה2

1 Pronounced מָאַסְתֶּם and מָאַסְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.