מוקף

Hebrew

Root
נ־ק־ף (n-q-p)
6 terms

Adjective

מוקף / מֻקָּף • (mukáf) (feminine מוקפת / מֻקֶּפֶת, masculine plural מוקפים / מֻקָּפִים, feminine plural מוקפות / מֻקָּפוֹת)

  1. surrounded; enclosed
    היא תמיד מוקפת בחברים.
    hi tamid mukefet b'khaverim.
    She is always surrounded with friends.
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.