מוקש

Hebrew

Root
י־ק־שׁ (y-q-sh)
1 term

Noun

מוֹקֵשׁ • (mokésh) m (plural indefinite מוֹקְשִׁים)

  1. (military) mine (a device intended to explode when stepped upon or touched, or when approached by a ship, vehicle, or person)
  2. obstacle, hindrance
  3. trap
  4. (slang) poop (on streets or other places where it might be stepped on)

Verb

מוּקַּשׁ / מֻקַּשׁ • (mukásh) (pu'al construction, active counterpart מיקש / מִקֵּשׁ)

  1. (military) to be mined.

Conjugation

Conjugation of מוקש / מֻקַּשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive —
finite forms singular plural
m f m f
past first מוקשתי / מֻקַּשְׁתִּי מוקשנו / מֻקַּשְׁנוּ
second מוקשת / מֻקַּשְׁתָּ מוקשת / מֻקַּשְׁתְּ מוקשתם / מֻקַּשְׁתֶּם מוקשתן / מֻקַּשְׁתֶּן
third מוקש / מֻקַּשׁ מוקשה / מֻקְּשָׁה מוקשו / מֻקְּשׁוּ
present ממוקש / מְמֻקָּשׁ ממוקשת / מְמֻקֶּשֶׁת ממוקשים / מְמֻקָּשִׁים ממוקשות / מְמֻקָּשׁוֹת
future first אמוקש / אֲמֻקַּשׁ נמוקש / נְמֻקַּשׁ
second תמוקש / תְּמֻקַּשׁ תמוקשי / תְּמֻקְּשִׁי תמוקשו / תְּמֻקְּשׁוּ תמוקשנה / תְּמֻקַּשְׁנָה1
third ימוקש / יְמֻקַּשׁ תמוקש / תְּמֻקַּשׁ ימוקשו / יְמֻקְּשׁוּ תמוקשנה / תְּמֻקַּשְׁנָה1
imperative — — — —1

1 Rare in Modern Hebrew.

See also

  • מיקש / מִקֵּשׁ (mikésh, “to plant mines”)
  • מַקָּשׁ (makásh, “a key (of a keyboard)”)

References

  • “מוקש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Further reading

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.