מחצה

מֶחֱצָה • (mekhetsá) f (singular construct מֶחֱצַת־)

1. (literary) half
   • a. 217 C.E., Mishnah. Bava Batra, section 1.1:

     בְּגָוִיל זֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְזֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים בְּגָזִית זֶה נוֹתֵן טִפְחַיִם וּמֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן טִפְחַיִם וּמֶחֱצָה

     With rough stone, one gives three handbreadths and one gives three handbreadths; with smooth stone, one gives two handbreadths and a half and one gives two handbreadths and a half.

• (half): חֵצִי (khétsi), מַחֲצִית (makhatsít)

מְחִצָּה • (m'khitsá) f

1. defective spelling of מחיצה