מחק

Hebrew

Etymology

Root
מ־ח־ק (m-kh-q)
4 terms

Cognate with Arabic مَحَقَ (maḥaqa).

Pronunciation

  • (מַחַק, mákhak):
  • (מָחַק, makhák):
    • (Modern Israeli Hebrew) IPA(key): /maˈχak/
    • Audio:(file)

Noun

מַחַק • (mákhak) m (plural indefinite מְחָקִים) [pattern: קֶטֶל]

  1. an eraser (an item for erasing pencil markings.)

Verb

מָחַק • (makhák) (pa'al construction, passive counterpart נִמְחַק)

  1. to erase

Conjugation

Conjugation of מָחַק (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive למחוק / לִמְחֹק
action noun מְחִיקָה
passive participle מָחוּק
finite forms singular plural
m f m f
past first מָחַקְתִּי מָחַקְנוּ
second מָחַקְתָּ מָחַקְתְּ מְחַקְתֶּם1 מְחַקְתֶּן1
third מָחַק מָחֲקָה מָחֲקוּ
present מוֹחֵק מוֹחֶקֶת מוֹחֲקִים מוֹחֲקוֹת
future first אֶמְחַק נִמְחַק
second תִּמְחַק תִּמְחֲקִי תִּמְחֲקוּ תִּמְחַקְנָה2
third יִמְחַק תִּמְחַק יִמְחֲקוּ תִּמְחַקְנָה2
imperative מְחַק מַחֲקִי מַחֲקוּ מְחַקְנָה2

1 Pronounced מָחַקְתֶּם and מָחַקְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of מָחַק (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive למחוק / לִמְחֹק
action noun מְחִיקָה
passive participle מָחוּק
finite forms singular plural
m f m f
past first מָחַקְתִּי מָחַקְנוּ
second מָחַקְתָּ מָחַקְתְּ מְחַקְתֶּם1 מְחַקְתֶּן1
third מָחַק מָחֲקָה מָחֲקוּ
present מוֹחֵק מוֹחֶקֶת מוֹחֲקִים מוֹחֲקוֹת
future first אמחוק / אֶמְחֹק נמחוק / נִמְחֹק
second תמחוק / תִּמְחֹק תִּמְחֲקִי תִּמְחֲקוּ תמחוקנה / תִּמְחֹקְנָה2
third ימחוק / יִמְחֹק תמחוק / תִּמְחֹק יִמְחֲקוּ תמחוקנה / תִּמְחֹקְנָה2
imperative מחוק / מְחֹק מַחֲקִי מַחֲקוּ מחוקנה / מְחֹקְנָה2

1 Pronounced מָחַקְתֶּם and מָחַקְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

Descendants

  • → Yiddish: מעקן (mekn)
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.