מימש

Hebrew

Root
מ־מ־שׁ (m-m-sh)
3 terms

Verb

מימש / מִמֵּשׁ • (mimésh) (pi'el construction)

  1. to implement, to realize

Conjugation

Conjugation of מימש / מִמֵּשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְמַמֵּשׁ
action noun מימוש / מִמּוּשׁ
finite forms singular plural
m f m f
past first מימשתי / מִמַּשְׁתִּי מימשנו / מִמַּשְׁנוּ
second מימשת / מִמַּשְׁתָּ מימשת / מִמַּשְׁתְּ מימשתם / מִמַּשְׁתֶּם מימשתן / מִמַּשְׁתֶּן
third מימש / מִמֵּשׁ מימשה / מִמְּשָׁה מימשו / מִמְּשׁוּ
present מְמַמֵּשׁ מְמַמֶּשֶׁת מְמַמְּשִׁים מְמַמְּשׁוֹת
future first אֲמַמֵּשׁ נְמַמֵּשׁ
second תְּמַמֵּשׁ תְּמַמְּשִׁי תְּמַמְּשׁוּ תְּמַמֵּשְׁנָה1
third יְמַמֵּשׁ תְּמַמֵּשׁ יְמַמְּשׁוּ תְּמַמֵּשְׁנָה1
imperative מַמֵּשׁ מַמְּשִׁי מַמְּשׁוּ מַמֵּשְׁנָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

References

  • “מימש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.