מיפה

Hebrew

Etymology

From the root מ־פ־י (m-p-y).

Verb

מיפה / מִפָּה • (mipá) (pi'el construction, passive counterpart מופה / מֻפָּה)

  1. to map, to chart

Conjugation

Conjugation of מיפה / מִפָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְמַפּוֹת
action noun מיפוי / מִפּוּי
finite forms singular plural
m f m f
past first מיפיתי / מִפִּיתִי מיפינו / מִפִּינוּ
second מיפית / מִפִּיתָ מיפית / מִפִּית מיפיתם / מִפִּיתֶם מיפיתן / מִפִּיתֶן
third מיפה / מִפָּה מיפתה / מִפְּתָה מיפו / מִפּוּ
present מְמַפֶּה מְמַפָּה מְמַפִּים מְמַפּוֹת
future first אֲמַפֶּה נְמַפֶּה
second תְּמַפֶּה תְּמַפִּי תְּמַפּוּ תְּמַפֶּינָה1
third יְמַפֶּה תְּמַפֶּה יְמַפּוּ תְּמַפֶּינָה1
imperative מַפֵּה מַפִּי מַפּוּ מַפֶּינָה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.