מיתן

Hebrew

Root
מ־ת־ן (m-t-n)
6 terms

Verb

מיתן / מִתֵּן • (mitén) (pi'el construction, passive counterpart מותן / מֻתַּן)

  1. to moderate, to tone down, to curb, to restrain, to mitigate
    מִתַּנּוּ אֶת דְּעוֹתֵינוּ. ― mitánu 'et d'otéinu ― We toned down our opinions.

Conjugation

Conjugation of מיתן / מִתֵּן (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive לְמַתֵּן
action noun מיתון / מִתּוּן
finite forms singular plural
m f m f
past first מיתנתי / מִתַּנְתִּי מיתנו / מִתַּנּוּ
second מיתנת / מִתַּנְתָּ מיתנת / מִתַּנְתְּ מיתנתם / מִתַּנְתֶּם מיתנתן / מִתַּנְתֶּן
third מיתן / מִתֵּן מיתנה / מִתְּנָה מיתנו / מִתְּנוּ
present מְמַתֵּן מְמַתֶּנֶת מְמַתְּנִים מְמַתְּנוֹת
future first אֲמַתֵּן נְמַתֵּן
second תְּמַתֵּן תְּמַתְּנִי תְּמַתְּנוּ תְּמַתֵּנָּה1
third יְמַתֵּן תְּמַתֵּן יְמַתְּנוּ תְּמַתֵּנָּה1
imperative מַתֵּן מַתְּנִי מַתְּנוּ מַתֵּנָּה1

1 Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.