מנחה

Compare Arabic مِنْحَة (minḥa, “gift”).

מִנְחָה • (minkhá) f (plural indefinite מְנָחוֹת, singular construct מִנְחַת־, plural construct מִנְחוֹת־) [pattern: קִטְלָה]

1. an offering
2. (Judaism) Mincha (the afternoon prayer service)

• תפילת מנחה (t'filát minkhá)

• מנחה גדולה (minkhá g'dolá)
• מנחה קטנה (minkhá k'taná)
• פלג המנחה (p'lag haminkhá)
• תה מנחה (te minkhá)

• שַׁחֲרִית (shakharít)
• עַרְבִית (aravít), מַעֲרִיב (ma'arív)

• H4503 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

מַנְחֶה • (mankhé) m (plural indefinite מַנְחִים, feminine counterpart מַנְחָה)

1. a mentor
2. a host, a moderator

From Hebrew מִנְחָה (minchá).

מנחה • (minkhe) f, plural מנחות (minkhes)

1. (Judaism) Mincha (afternoon prayer)