מסר

Hebrew

Root
מ־ס־ר (m-s-r)
6 terms

Verb

מָסַר • (masár) (pa'al construction, passive counterpart נִמְסַר)

  1. (transitive) to give, deliver, transmit, relay, pass on
    • a. 217 C.E., Mishnah. Avot, section 1.1:
      משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
      Moses received the Torah from Sinai, and transmitted it to Joshua, and Joshua to the elders, and the elders to the prophets, and the prophets transmitted it to the people of the Great Assembly.

Conjugation

Conjugation of מָסַר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive למסור / לִמְסֹר
action noun מְסִירָה
passive participle מָסוּר
finite forms singular plural
m f m f
past first מָסַרְתִּי מָסַרְנוּ
second מָסַרְתָּ מָסַרְתְּ מְסַרְתֶּם1 מְסַרְתֶּן1
third מָסַר מָסְרָה מָסְרוּ
present מוֹסֵר מוֹסֶרֶת מוֹסְרִים מוֹסְרוֹת
future first אמסור / אֶמְסֹר נמסור / נִמְסֹר
second תמסור / תִּמְסֹר תִּמְסְרִי תִּמְסְרוּ תמסורנה / תִּמְסֹרְנָה2
third ימסור / יִמְסֹר תמסור / תִּמְסֹר יִמְסְרוּ תמסורנה / תִּמְסֹרְנָה2
imperative מסור / מְסֹר מִסְרִי מִסְרוּ מסורנה / מְסֹרְנָה2

1 Pronounced מָסַרְתֶּם and מָסַרְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

Noun

מֶסֶר • (méser) m [pattern: קֶטֶל]

  1. a message, a theme

Anagrams

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.