מרט

Hebrew

Root
מ־ר־ט (m-r-ṭ)
1 term

Verb

מָרַט • (marát) (pa'al construction)

  1. to pluck (a hair or feather)

Conjugation

Conjugation of מָרַט (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms to-infinitive למרוט / לִמְרֹט
action noun מְרִיטָה
passive participle מָרוּט
finite forms singular plural
m f m f
past first מָרַטְתִּי מָרַטְנוּ
second מָרַטְתָּ מָרַטְתְּ מְרַטְתֶּם1 מְרַטְתֶּן1
third מָרַט מָרְטָה מָרְטוּ
present מוֹרֵט מוֹרֶטֶת מוֹרְטִים מוֹרְטוֹת
future first אמרוט / אֶמְרֹט נמרוט / נִמְרֹט
second תמרוט / תִּמְרֹט תִּמְרְטִי תִּמְרְטוּ תמרוטנה / תִּמְרֹטְנָה2
third ימרוט / יִמְרֹט תמרוט / תִּמְרֹט יִמְרְטוּ תמרוטנה / תִּמְרֹטְנָה2
imperative מרוט / מְרֹט מִרְטִי מִרְטוּ מרוטנה / מְרֹטְנָה2

1 Pronounced מָרַטְתֶּם and מָרַטְתֶּן in informal Modern Hebrew.
2 Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

This article is issued from Wiktionary. The text is available under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 unless otherwise noted. Additional terms may apply for the media files.